<h1>תשובות בעלי התוספות סימן נ"ב — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף לז.</h2>
על בחור אחד שנשא אשה תוך ג' חדשים, וכהן היה, ורצו להצריכו גט, לולא שלא שאל עד זמן גדול אחר ג' חדשים, והוכר שלא היתה מעוברת מראשון, ואי לא האי טעמא היו מצריכין להוציא, אף כי כהן היה, דקיימא לן לא עביד רבנן תקנתא לכהן. עתה הודיעני דעתך. נראה ודאי דקידש תוך ג' צריך ליתן גט, וכן פרש"י וריב"ן וז"ל, עירוקיה מסתייה ולא בעינן למכפייה למיתב גיטא, דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו עכ"ל. ומי הזכיר שום גט, שהם פירשו ולא בעינן למכפייה למיתב גיטא, והא לא איירי מעיקרא אלא בשמתא, והכי איבעו להו לפרושי, עירוקיה מסתייה ולא מישתמיט ליה. אלמא הא דקאמר משמתינן ליה, לאו משום כפייה כדי לביישו, משום דעבר על מילי דרבנן, אלא משמתינן ליה עד שיתן גט, דחיישינן שמא יבא עליה, דכל כמה דלא גירש מקרבה דעתיה לגבה, אבל כשגרשה תו לא חיישינן. ולפי זה היכא דלא הספיק לגרשה עד שעברו ג' חדשים, תו לא כפינן לו להוציא, דכל מי דכפינן ליה משום שמא יבא עליה תוך ג' חדשים, וכיון דעברי תו לא חיישינן. וכן אני רגיל לומר כה"ג גבי כ"ד חודש דמעוברת ומינקת חברו. ורבנן דר' מאיר דקיימא לן כוותייהו היכא דקדיש או נסיב תוך כ"ד חודש, ולא הספקנו לכופו להוציא עד שעברו כ"ד חודש, תו לא כפינן לו להוציא. וראייה מדאמר התם ר' מאיר ור' אליעזר אמרו דבר אחד, וקשה לי, והא רבנן דרבי מאיר נמי יוציא כר' אליעזר אפילו בכהן, שאם יוציא לא יחזיר עולמית, סבירא להו דיוציא, כדמסקינן. אלא נראה לי דהכי פירש, ר' אלעזר אמר דבתר דהפילה וחזייה ליה ליבומי בודאי, אפילו הכי כיון דבא עליה באיסור, והכניס עצמו בספק איסור אשת אח, קנסינן ליה דיוציא בגט. ור' מאיר דקניס נמי אפילו היכי דעבר זמן של בית דין להוציא, משום דנשאת תוך כ"ד חודש, אמרו דבר אחד. אבל רבנן דרבי מאיר לא מצרכי להוציא אלא תוך כ"ד חודש, גזירה שמא יבא עליה, אבל אם עברו כ"ד חודש, לא קנסינן ליה להוציא אעפ"י שנשאה תוך כ"ד חודש, לית להו קנסא כלל. ולפי זה נראה דאפילו קידש בשוגג יוציא, שמא יבא עליה, דטעם לא הוה משום קנסא. ואין נראה לדמותו למזיד וברח דעירוקיה מסתייה, דגלי דעתיה שאינו חפץ לכונסה באיסור, הכי נמי כיון דשוגג הוא לא יכנוס באיסור. דשאני התם שניכרת מחשבתו מתוך מעשיו, שהרי ברח. אבל בשוגג לא מינכרה כלל. ושלום מאיר.
